עינב חלפן הדליק/ה נר לזכרו ב-06/03/2011: "יהי זכרו ברוך- ציון כהן ז"ל".
Shlomi Golan הדליק/ה נר לזכרו ב-04/02/2009: "Though we did not meet much, and did not see each other much, I have the greatest memories from Tzion. His personal strength, his smile, his honesty, his help and most of all his love for his family.
Nitzi, the kids, the grandkids, the rest of the family and friends. May we never see such sorrow again. We love you!
Irit, Shlomi, Shai, Liad, Amit and Dekle.".
דברים לזכרו של ציון כהן ז"ל - הספד/ אברהם שחר (חבר לעבודה (אגד))
דברים לזכרו של ציון כהן ז"ל 10/10/08
יומיים חלפו וזאת כבר מציאותי, שציון איננו עוד עימנו.
קשה לקבל עדיין וקשה עוד יותר להשלים, אך המציאות חזקה מכל.
ציון עומד אני כאן מולך, מסביבי ניצה רעייתך, המשפחה כולה חברים וידידים שבאו להפרד ממך, ואני אחד מהם.
לכן לקחתי על עצמי לומר לך בשמי ובשם החברים כמה מילות פרידה.
מספר שנים עברו מאז נודע לנו על מחלתך הקשה, ואתה השתדלת לא להראות לנו, את הסבל הרב והקשה שעברת במהלך השנים עם מחלתך, ואפשר להעריך אותך על כך.
ציון, הופתענו כולנו מגודל האסון ולא ציפינו שכך יגמרו הדברים אבל הגורל והאל רצו אחרת ואילץ את כולנו להפרד ממך לעולמים.
לפעמים הזמן עובר מהר לפעמים לאט, בכל מקרה הוא עובר ולכל אחד מאיתנו העומד כאן היום יש לו את הזמן שלו ואת הזכרונות המיוחדים שלו עם ציון.
לצערנו עבור ציון הזמן עמד מלכת אתמול, עבורנו החיים ממשיכים, עם הכאב, עם הזכרונות, ועם דמותו המיוחדת של ציון. אבל מה לעשות ניצה, שלחיים יש קצב משלהם, שלא מתחשב באחרים. אנו האחרים, צריכים לקחת זאת בחשבון ולהבין, שאם נרפה או נוותר, רק העצב וחוסר התקווה יהיו מנת חלקינו. למדנו כבר שסוד הכח הוא להיות ביחד, ולהמשיך את הכח שמשפחה מלוכדת יכולה לתת ביחד, ללמוד וגם ליהנות מהיחסים, לצד הכאב שבלב.
אני יודע שלא יהיה לכם קל ביום יום, כי הרגשות קיימים וגם הגעגועים. על כן אנחנו, ואתם המשפחה, חייבים למצוא ניחומים האחד בשני, כח וחיזוק במשפחה, וכן בדור ההמשך, שלנו ושל ילדינו נמשיך את המסורת של חיים משותפים וקרובים ונרשה לעצמנו ליהנות מילדינו ומנכדינו.
כי זהו צו החיים, כי כך היה ציון רוצה לראות את משפחתו המורחבת.
ניחומים לכל המשפחה הכואבת והאבלה
תקוותי לעתיד טוב יותר לכל המשפחה
עתיד שיהיה כולו הצלחה ובריאות.
יהי זכרו ברוך.
תמיד איתנו/ רונית עמי אסף שי ושיר קריוף (משפחה) לציון היקר, קשה מאוד להפרד מאיש שכמוך. אחדים כמוך יש בעולמנו, כאלה שדואגים לא רק לעצמם אלא גם לזולת. תמיד אכפתי, תמיד מתעניין ולא רק מדבר - פשוט עוזר. תמיד נזכור את הטיולים הכייפים בארץ (לחו"ל לא הספקנו לטוס כמו שתכננו), הנסיעות לנצרת וכמובן לאחר מכן סיום עם ארוחה טובה, את הטיולים הליליים שלך ושל עמי עם הכלבים, וכמובן הקפה של העשירים ושל התימנים. אין מילים שיכולות להביע מה כולנו מרגישים עכשיו שאתה לא איתנו פיזית (בנשמה תמיד אתה כאן). מאוד מתגעגעים אליך ולא מצליחים לקבל בתודעה שאתה לא כאן. תמיד אוהבים אותך גם כשאתה לא איתנו. ונסיים בשיר של נורית בת-שחר צפריר: "לפני שנפרדים" לפני שנפרדים עוצרים לעוד דקה היד אינה ריקה, שולחים עוד נשיקה, שלא שוכחים בין ידידים.
לפני שנפרדים, בזמן כיבוי אורות, דולקות בין השורות עיניים מדברות, שלא שוכחים בין ידידים.
ולכן כשהמסך ירד, אנחנו ניפרד, עד הפעם הבאה, רק עד הפעם הבאה.
לפני שנפרדים חובקים זרי פרחים, את הדימעה מוחים בכמה חיוכים, שלא שוכחים בין ידידים.
לפני שנפרדים הסוף קרב ובא, חשים את הקירבה בסוף שעה טובה, שלא שוכחים בין ידידים.
...ולכן כשהמסך ירד, גם אז נזכור אותך לתמיד. אוהבים - בעבר, בהווה ובעתיד - משפחת קריוף
הספד/ רחל חפץ
זה בלתי אפשרי לכתוב מילות פרידה. רגע אחד בכלל לא מאמינים ורגע אחד מתפתלים מכאבים. איפה אתה...זה לא מתקבל על הדעת. כל אחד מגיע יומו עכשיו אנחנו יודעים כמה עצוב היום שלך ביום אחד משתנים לכולנו החיים. הגורל האכזר לקח אותך מכאן ואנחנו נשארנו משפחה אחת גדולה והמומה משפחה אחת גדולה ועצובה. איבדנו את ציון, האבא של החבר'ה, הקודקוד. אי אפשר לתאר איך נעבור את סוף השבוע בלעדיך אז איך לעזאזל נעבור את שארית החיים... ציון זכרך יהיה ברוך אצלנו לעד נפרדים ממך בצער רב וביגון קודר בוכים, החברים.
למה אלוהים ? למה ???... אבא, אמא, יהודה, ועכשיו ציון . הגזמת . זה כבר יותר מידי . לקחת לנו את הטובים והאהובים ואנו כאן מלאי כאב וגעגועים. קשה להבין, אי אפשר לעכל... די מספיק, תן להנות מהחיים !!! ואתם יקרים שלנו, הנחים על משכבם למטה, ומביטים עלינו מלמעלה, מכוונים את צעדנו בבטחה, שומרים עלינו, ונמצאים בליבנו יום יום, שעה שעה, דעו שהלב כואב ומסרב להנחם. השארתם אחריכם משפחה ענפה, שבט לתפארת, ואנו נושאים בגאווה את היותנו ילדים, אחים, נכדים ונינים לשבט כהן של אברהם ושרה, כמו בתורה, כך גם אתם... ועם כל הכאב העצום, אנו כולנו, יד ביד נצעד קדימה לעתיד. נחבק בחום אחד את השני ונשמור מכל משמר על הילדים והצאצאים המקסימים, דור ההמשך למשפחת כהן... יהי זכרם ברוך !!! אוהבים אותכם : לילי וולף - הבת, האחות . יוסי כהן - הבן, האח . וכל בני המשפחה .
הספד לשלושים/ חמדה זרחיה
ציון. הנה כבר עברו 30 יום מאז שנעלמת, ואנחנו לא התרגלנו. איך נחיה בלעדיך באותו ערב כיפור איבדנו אח חבר ובן אדם ענק. הרבה דברים לא הספקנו להגיד, חשבנו שיש עוד זמן, חשבנו שתמיד יהיה לנו זמן. ולא... עברו 30 יום והעולם לא עצר מלכת. העולם ממשיך במסלולו, רק עולמנו חרב. הוא כבר לא יהיה כמו פעם. אנחנו בשוק. עדיין לא מעכלים שיותר לא נראה אותך, ומה שנשאר זה זכרונות. אהבנו אותך, סמכנו עליך וידענו שיהיה בסדר. עכשיו אנחנו מקווים שמישהו דואג ואוהב אותך שם למעלה. חברים בטח כבר יש לך. כי מי שמכיר אותך לא יכול לשכוח אותך. אפשר לומר שהיית איש של מעשים. תמיד היתה לך תוכנית עבודה שלא תמיד הצלחנו להבין. אבל אהבנו אותך. ילדים קטנים זקוקים ללב גדול, ומי ימלא את מקומך וימלא את מישאלותיהם של נויה והתוספת המדהימה יוגב, הנכד שלא זכית ליום היוולדו. ציון היית איש בלי פוזה ומסכה עבור כולנו היית בן משפחה השארת מאחוריך המון זכרונות ולנו נשאר רק לתחיית המתים לחכות ואולי אז נזכה לנסוע שוב לנצרת וטבריה ועוד... ונחזור להעביר חוויות.
ד"ר ציון כהן מומחה למחלות פנימיות, מומחה בכל נושאאפשרי ולאחרונה בבישול.
יום כיפור נורא נפל עלינו, אבד לנו חבר.
המשמעות שלהמלה חבר אצלנו היא ענקית, מרביתנו חברים לטוב ולרע מתקופת הילדות. ומי היה המסדוהתוכן של החברות אם לא ציון. אליך פנינו בכל שאלה, בעיה, תקלה ותמיד נענית ברצוןובשמחה. היית שילוב יחיד ומיוחד, כמעט בלתי אפשרי של הכל.
ציון תמיד, אבל תמיד היית הראשון לעזור ולתמוך לבניהמשפחה, לחברים, לבנים של החברים ואם גם היה צורך לנכדים של החברים, לשכנים ולמכרים.בדמותך הגדולה והרעשנית בלטת בשטח ואי אפשר היה להתעלם ממך.
ציון, חמדה אמרה לי שכל קרית שלום תהיה בהלוויה.תיקנתי אותה ואמרתי חצי עולם: קרית שלום, בית הכנסת של עולי סלוניקי, החברים מאגד,החברים מיפו, משפחה קרובה ומשפחה רחוקה וכל מי שזכה להכיר אותך .
מי שלא הכיר את ציון הפסיד ובגדול אוהב שיחה , מתעניין בכל, מברר הכל והכל בדרכך המיוחדת.
ציון, תמיד צחקתי איתך על ההתייצבות שלך וניצי לכלאירוע שהייתם מוזמנים ותמיד טענת נגדי שאתה מכבד את כל מי שטרח והזמין אותך. אז אםאתה מסתכל עלינו מלמעלה, תראה כמה שצדקת ואני טעיתי, כולם כיבדו אותך, באו והתייצבו.
לניצי, רונן, אתי ונויה, תומר, אפרת ושני, אנחנו נמשיךונהיה איתכם לטוב ולרע כמו תמיד, כאילו ציון ממשיך איתנו כאן.
ציון, הייתה לנו זכות גדולה לחיות יחד במשך למעלה מ-50שנה. תודה על כל הרגעים הנהדרים שהיו לנו ביחד וסליחה אם פגענו בך כשלא קיבלנו אתדעתך.
ציון, אם אתה שומע ולא עסוק בוויכוח עם מלאכי השרתבשמים אז כדאי שתדע כמה תהיה חסר לכולם.
לקריאה
סגור
